היום המיוחל הגיע
| נשלח ע´´י מנוי מספר: 100703 שם הכינוי באתר: גליתי בתאריך: 09/03/2012 22:24:05 נצפה 2625 פעמים |
שם הסיפור שלי: היום המיוחל הגיע |
 הוריי נרגשים מאוד עומדים בכניסת האולם ומצפים בכיליון עיניים לשטף המוזמנים הרבים מכל רחבי הארץ ומחו"ל עליהם דיבר רבות האביר שבוודאי תיכף הם ימלאו את האולם רחב הידיים בהמוניהם.. טקס הכניסה לחופה החל בשיר עם המון ג´אתם שחיברתי עבורו והאורחים הרבים עליהם דיבר רבות האביר שלי שכללו את חבריו וכל משפחתו מהארץ ומחו"ל לא עברו את ה 30 איש. היה קשה להתעלם מהזוועה והבושה שהרגשתי באותה השעה בה כל משפחתי וחבריי שנוכחו לא חדלו עוד במהלך החתונה לשאול מה קורה פה והיכן כל משפחת החתן? האמת שהרבה לא היה לי מה לענות מה אגיד להם ? שהתרסק המטוס? שטבעה האוניה? השפלתי את עיניי בחיוך מבייש ופברקתי כל מיני תירוצים ותשובות לא הגיוניים לאוויר. בעלי באותה עת בה צעדתי עם האביר שלי לחופה ישב מחוץ לכותלי האולם היה נחבא ונסתר מעיני החוגגים מתייפח בבכי קורע לב מחוץ לכותלי אולם החוגגים ומבכה על אובדן אשתו אשת נעוריו שצועדת שלובת זרועות לחופה עם גבר זר.. החתונה הסתיימה מוקדם משציפיתי ופנינו היו מועדות לכיוון המלון אותו סידר האביר לכבוד רעייתו החדשה. הגעתי למלון.. המלון היה מאוד ישן.. עמדתי כ 40 דקות בדלפק הקבלה כאשר התברר ששמותינו כלל לא הופיע בהזמנת חדר עבורנו, בעלי המלון סרבו לתת לנו חדר ודרשו תשלום מראש עבור השהות ללילה... כך כשאני עומדת עם שמלת הכלולות שלי המומה ועייפה מכל הערב הסתכלתי על האביר שלי נבוכה "מאמי הרי בקשתי ממך רק בדבר אחד לטפל.." מה קורה פה יקירי? האביר שלי לא ידע לטפל בכלום, הוא היה רגיל שאמו מטפלת לו בכל ענייני החיים, גם בעניין פשוט ומיוחד הוא השליך את האחריות לטפל בזה לידי אחותה של אימו..עמדתי קפואה מנסה לחשוב על פתרון מהיכן נשלם עבור החדר, אה יש לי פתרון אמרתי.. נוציא כסף ממתנות החתונה נזכרתי!!! ,, אוי מאמי אמר האביר.. שכחתי לספר לך שנתתי הכול לידיי אימי שתשמור עבורנו את מתנות החתונה עד שנשוב מהמלון, למזלי היו בתיקי 600 שקלים שנותרו לי מעסקה שסגרתי מספר ימים לפני החתונה אותם מסרתי לתשלום המלון.. החדר היה זוועה ומעופש קר וקודר ללא מגבות ללא מים חמים ללא סבון רחצה וללא חימום נזרקנו על מיתה ישנה עם שמיכה מעופשת.. אפילו לא התרחצנו..זה היה זוועה..רציתי רק לעצום עיניים לא לראות כי הערב הזה פשוט מסתיים בעוד סיוט. צמרמורות של גלי צונמי עברו בגופי מחשש וחרדה כי משהו באמת לא בסדר אצל האביר שלי וכיצד הוא תלוי כ"כ באמו...הרי גילו נוסק ל 40 .. יכול להיות שאני טועה ?? אולי אני סתם מדמיינת חשבתי לעצמי.. זה סתם לחץ..בקרוב אנו מתחילים עסקים בחו"ל עזבי שטויות צעקתי בתוכי על עצמי..עצמתי עיניים והלכתי לישון הבוקר הגיע והתעוררנו מדפיקות חזקות על דלת חדר "כלולותינו "תם זמנכם עליכם לפנות את החדר"..צעק קול גס.. אספתי את חפציי כשעדיין תסרוקת חופתי על ראשי וכל ערמות הסיכות נעוצות בקרקפת ראשי, מה אין ארוחת בוקר אין כלום? מה פתאום נמסר בקול ברור בקבלת המלון שנראה כמו פונדק דרכים.. בן זוגך לא הזמין זאת עבורך.. ועליכם לעזוב כעת את המקום או לשלם עבור יום נוסף...עור פניי סמר.....סומק טבעי עלה על לחיי.. פניתי לכיוון חניון המכוניות לחפש את מכוניתנו המקושטת עדין בסרטים וטול ארוך ששזור בו מקצה ועד קצה . היכן המכונית מאמי? שאלתי המכונית שטען האביר כי שכר לכבודי לא הייתה בחנייה.. "אה כן המכונית?? חזר על שאלתי אהה ..לא יודע השאלתי אותו לחבר שלי כי יש לו קצת סדורים הבוקר... וכנראה שהוא עסוק אמר....אזני בערו בכזה זלזול בכזו השפלה לא חוויתי מעולם.. כך כששמלת כלולותיי בידי האחת ויתר חפציי בידי האחרת הזמנתי מונית שתחזיר אותי לביתי. את שבת החתן שלי בשלתי אני כאשר אני מנסה לגרד שאריות מוצרים שנותרו במקרר ביתי, הסתרתי מכולם את העובדה כי אני בבית וסיפרתי לכולם כי היה סופשבוע מדהים עם המון פינוקים והפתעות שסידר והכין עבורי האביר שלי במלון מפואר. |
| דירוג כללי של הגולשים: 107 |
|
|
© כל הזכויות שמורות: - אתר אהבה אמיתית -
הכרויות -
צלמי מגנטים בקריות -
צלמי וידאו בקריות -
צלמי וידאו בחיפה -
צלמים בקריות -
צלם בקריות -
קופון הכסף
