כשאהיה כלה לבעלי

נשלח ע´´י מנוי מספר: 100703 שם הכינוי באתר: גליתי בתאריך: 19/02/2012 21:42:35 נצפה 2608 פעמים

שם הסיפור שלי: כשאהיה כלה לבעלי

היום נבלעתי ולמרות שכיבדו אותי מאוד, תמיד קיטרתי על משפחתו ותמיד טענתי שהכלה ההיא מקבלת יותר ממני ושיש אפליות ושאיני מקבלת מהם מספיק פינוק וכבוד ובעלי כפי שציינתי לא ייתן לאדם בעולם לערער את בטחונה של אשתו או לפגוע ברגשותיה..הוא מחק באופן מוחלט את משפחתו והוריו והקשר עימם נותק לשנים.. אבל עכשיו אין לי את הבעיה הזו..עכשיו כשאני כלה יחידה..איזה כיף .. הם יכבדו ויעניקו לי הכולללל.. ברור שאהיה יותר מפונקת עכשיו!ברור שאהיה יותר מצליחה עכשיו ..רגע ..אני עוד יוכיח לכווווולם...."האביר" שלי לא בזבז זמן ודיבר על נישואין.. לי זה היה נראה גדול מידי וטרי מידי ,אך נישואין? הגופה עדיין לא התקררה? אני עדין נשואה! בעלי עדיין מסרב לתת לי גט!? עם שיחות קולחות ערב ערב על כמה שנועדנו זה לזו מול גלי הים המתנפצים ואל מול שקיעות וזריחות הסכמתי שמיד עם קבלת הגט שלי מבעלי נקבע תאריך לחופה. שוב דיון בבית הדין ושוב אכזבה .. אוף עדין לא קבלתי את הגט! אבל אז בדיון האחרון כמו סופה שנכנסה בי כמו שטן שנכנס בי.. שטן שעיוור את עיניי טמטם את מחשבותיי... כאילו רצו כבר משמים לפרוע עימי את הדין על העוול שעשיתי לבעלי ולילדיי נעמדתי בבית הדין ישר מול כבוד הדיינים שהיו בהרכב מלא- וללא כל בושה, פחד וחרטה כאשר מול עיניי דבר אחד עומד והוא "אביר" חלומותיי נעמדתי ואמרתי בקול רועם "כי אני אסורה על בעלי, כיוון שאני חיה עם גבר אחר"... באותו רגע חשכו עיניי כל הנוכחים באולם במיוחד עיניו של בעלי, הדיינים ההמומים נאלצו באותו רגע לכפות גט על בעלי בטענה כי "אני אסורה עליו"..בטקס הגט נאלצו העדים לתמוך בזרועותיו של בעלי כי לא יכול היה לעמוד על רגליו מעוצמת הכאב מס´ ניסיונות חוזרים שוב ושוב לקריאת נוסח הגט בהם רעד קולו של בעלי וטעה בקריאת נוסח הכתוב בלי סוף.. המילים המגומגמות שיצאו מפיו כשהתבלבל כאילו ניפצו ופחלצו את אבריו לחתיכות חתיכות "אני מגרש את אשתי" "את מותרת לכולם", "אשתי מותרת לכולם!!!?....שלח מבט שבור לעברי תוך כדי הנהון בראשו ימינה ושמאלה ימינה ושמאלה.. במעשה הגט הוסיפו וציינו כי אני אסורה על בעלי ואסורה על בועלי... כמובן שאת שמו של האביר שלי בוודאי שלא נתתי להם והם ציינו בקלף הגט שם של מישהו אחר ולא את שמו של "האביר" שלי.אבל בשמים יודעים היטב מי הבעל ומי הבועל..מי המקלקל ומי המקולקל...איזה צער גרמתי לבעלי באותו יום ארור, כמה דמעות שפך בעלי לשמים בגללי, כמה געגועים עזים חש בעלי אלי בלילות, כמה רגעי בדידות וחושך עברו עליו? כמה דמעות של ערגה בכה? כמה זיכרונות מילדות ושנים עברו? כל פינה רדופה זיכרונות,כל סמטה, כל חנות מסעדה וסופר.. ריח גופי עוד דבק בגופו.. הוא סרב להתנתק.. סרב להאמין שאשתו אשת נעוריו כבר לא שלו ..אוחז בכרית עליה ישנתי ומדמיין את ריח הבושם שלי שעבורו לא התאדה מעולם ..כמה כאב היה לו לראות את צערם של ילדינו ולנגב את דמעות הילדים.. מאיפה יביא את הכוחות לעמוד שם בשבילם כאשר הוא עצמו מפורק?

דירוג כללי של הגולשים: 93

לחצו כאן לחזרה לדף סיפורי הגולשים

הכרויות - הפוך לדף הבית - הוסף למועדפים - תקנון - אודות - מפת אתר - פרסום באתר - צור קשר